לחזור לחיים

לוקח רגע להתאושש. לוקח רגע למצוא מילים. לוקח עוד כמה רגעים… לחזור לחיים.

יש דברים שזר לעולם לא יבין – המשפחה הזאת שנוצרה כאן, מתוך כאב, דם, זיעה ודמעות. החברות שנבנתה כאן היא לא עוד קשר – היא חוסן, היא עוגן, היא נשמה משותפת.

הרגעים שעברנו – אלו שכבר חקוקים בנו לעד, והאנשים שאיבדנו בדרך… לצד החברים שהצלנו, שלעולם נהיה מחוברים אליהם בחוט בלתי נראה.

לפני חמישה ימים יצאנו למסע משנה חיים בגיאורגיה. לא עוד טיול – אלא מסע של לב פתוח, של משפחה שמוכנה להניח הכול על השולחן, להוציא החוצה את מה שכבר זמן רב בפנים. מסע של נשימה עמוקה אחרי ימים ארוכים מתחת למים.

צחקנו. בכינו. נשמנו. שתקנו. טבלנו במים קרים ובחיבוקים חמים. שתינו לחיים – ובעיקר, חזרנו לחיים.

תודה לנו – על רגע הנשימה.

תודה לנו – על רגע המשפחה.

תודה לנו – על חוסן שנבנה מדם, לב ואמונה, חוסן שאין לו מחיר.

תחזיקו אחד את השני חזק – הכי חזק שיש. מצאו עוגנים אחד בשני כשהים סוער.

זכרו את הרגעים ששינו אתכם – ותנו להם להמשיך להצמיח אתכם.

תישארו תמיד בזרימה – ב־Flow – כי החיים לא עוצרים.

אני רוצה להגיד לכם תודה מעומק הלב – בזכותכם אני כאן, נושם, חי.

תודה שנתתם לי אוויר, משמעות, וסיפוק שאי אפשר להסביר במילים.

אנחנו ברי מזל – כי יש לנו אחד את השני.

אני כאן בשבילכם – לעד, לעולמי עולמים.

בכל רגע, שעה, ודקה שתבחרו.

ויודע שגם אתם בשבילי.

ניפגש בקרוב. ובינתיים – תחזרו לאט לאט לחיים.

דודי שלכם